החלטה בתיק ת"א 19254-98

1. בקשה של הנתבעים לאשר לזמן לעדות את עו"ד גורה, בא כוחה הקודם של התובעת. אזכיר כי טענת הנתבעים הנה "טיפול" במסמכים על ידי מי מגורמי התובעת, כאשר השנוי במחלוקת בתיק זה הנו  מה החלק שבדיירות מוגנת ומה החלק שבשכירות חופשית במתחם הבאר שבזכרון יעקב.

2. תכלית הזימון, לפי הבקשה הנו לשפוך אור אודות המסמכים שעמדו בפני השמאי בירנבאום לעת הכנת וחתימת תצהירו שאומת על ידי עו"ד גורה, המסמכים שעמדו בפני נציגי המועצה, "ועוד נושאים נוספים הקשורים לעדים מטעם המשיבה". בתמצית, טענת הנתבעים הנה שבתיק הישן של השמאי, עליו נסמך בתצהירו,  "הושתל" עותק חדש ומזויף של התשריט עליו הכיתוב "תאריך רישום 7/1986".

3. עו"ד גורה סירב להיפגש עם ב"כ הנתבעים לצורך גביית תצהיר.

4. ב"כ המבקשים הפנה לציטוט מתוך ת"פ (ת"א) 2312/06 מדינית ישראל נ' מולקנדוב, לפיו השירות המקצועי הנהנה מן החיסיון הקבוע בסע' 48 לפקודת הראיות - לא כולל קבלת יעוץ לצורך ביצוע עבירה עתידית, והחיסיון לא יחול כאשר עוה"ד עצמו נחשד בפלילים, לבדו או כשותפו של הלקוח.

5.  אותו כלל ידוע המציב גדר וסייג לתחולת החיסיון אין לו תחולה בענייננו. שכן עו"ד גורה אינו נחשד בפלילים או בשותפות מודעת או לא למעשה הזיוף הנטען עצמו; ולא הומחש כי היעוץ או השירות המקצועי שנתן לתובעת כמייצגה נועד לסייע בידה לבצע פעולת הזיוף הנטענת של "טיפול" בתשריטים, שבוצעה בשלב לא ידוע בעבר  לשיטת הנתבעים  (זאת גם בלא צורך לחוות דעה ביחס לשאלה האם הומחשה לגופה טענת "הטיפול" במסמכים, וזו מחלוקת המתבררת בהליך). אין די בזריקת טענות כלליות מעין אלה לחלל האויר כדי לעקוף חיסיון מוכר שבדין. אין גם ממש בטענה שדי בכך שהעדות רלבנטית במחלוקת הקיימת, היינו עשוי שתסייע לנתבעים להמחיש טענתם, כדי לעקוף החיסיון: כל עוד אין מדובר בחשד למעורבות אישית  של עוה"ד עצמו או סיוע שלו, מודע או לא, לפעולת הזיוף הנטענת.

בענין אחרון זה  אין די בספקולציות ביחס לאפשרות למעורבות אישית שלו בפעולה פסולה רק מעצם העובדה שאימת תצהירו של בירנבאום וייצג התובעת (טענות שאף לא נטענו מפורשות) על מנת שייקבע שהחיסיון לא חל. שכן לטעון בעלמא תמיד ניתן, שמא ואולי תתברר פעולה אישית של עוה"ד שנועדה לסייע לפעולה אסורה שבדין. נדרש חשד ממשי.

6. המשיבה מציינת בתגובתה כי לאור הגרסה תמוה הכיצד ויתרו הנתבעים על העדת המצהיר עצמו מר בירנבאום  והסתפקו בהצגת תיקו. בתגובתה (שכלקוחה, החסיון הוא שלה, ולא של עוה"ד שמתבקש זימונו לעדות ) הדגישה כי היא עומדת על החיסיון. זוהי כאמור זכות הקנויה לה בדין, מכוח החיסיון הקבוע בסע' 48 לפקודת הראיות [נוסח חדש]. יש לומר בהשלמה , כי גם בתשובתו לתגובה,  נמנע ב"כ המשיבים לציין ברחל בתך הקטנה כי מיוחס לעו"ד גורה עצמו שתוף פעולה או סיוע לפעולה עבריינית כלשהי (פעולת הזיוף הנטענת). באמרה הכללית כי יבקש לחקור רק בעניינים בהם אין לחיסיון תחולה - אין די. לא ברור מהי תכלית העדתו של עו"ד גורה אם אינה קשורה ולו בעקיפין לדברים ומסמכים שהוחלפו בינו לבין התובעת, כלקוחתו.

7. הבקשה להעיד את עו"ד גורה נדחית. הנתבעים ישאו בהוצאות התובעת בבקשה בסך כולל של 4000 ש"ח.

ניתנה היום, ז' אדר תשע"ג, 17 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: